בואו נשים את זה על השולחן: חופשת סקי באלפים היא אירוע יקר. טיסה לאירופה, מלון בעיירת סקי, סקי-פס שמתקרב ל-400 שקל ליום, ומסביב כל דבר במחירי שווייץ. ועכשיו נסו את זה: אתם ממילא בטיול בקוריאה, עולים על רכבת מהירה מסיאול, ותוך פחות משעתיים אתם באתר שאירח את אולימפיאדת החורף, עם סקי-פס בחצי מחיר אירופאי ושלג מדצמבר עד פברואר. זה לא סוד גדול, הקוריאנים עושים את זה כל חורף. הגיע הזמן שגם הישראלים יגלו.
למה בכלל סקי בקוריאה
מחוז גנגוון, בצפון-מזרח המדינה, הוא החצר האחורית המושלגת של קוריאה. ההרים שם לא גבוהים כמו האלפים, וזה בסדר גמור: החורף הקוריאני קר ויבש, השלג נשמר היטב, ומערכות השלג המלאכותי הן מהמתקדמות בעולם, כך שהמסלולים פתוחים ומטופחים לאורך כל העונה. ב-2018 אירח האזור את אולימפיאדת החורף של פיונגצ’אנג, והתשתית שנבנתה לקראתה, רכבת מהירה, מלונות ואתרים משודרגים, נשארה לרווחת כולנו.
ולמי זה מתאים? לשלושה סוגי מטיילים: מי שמטייל בקוריאה בחורף ורוצה לתבל את הטיול ביום-יומיים של שלג; משפחות שהילדים שלהן חולמים על שלג אמיתי; וגולשים מנוסים שמחפשים חופשת סקי שפויה כלכלית. מתחילים ירוויחו כאן במיוחד: מסלולי לימוד רחבים, מדריכים דוברי אנגלית ומחירי שיעורים נוחים.
שלושת האתרים שצריך להכיר
בקוריאה יש יותר מתריסר אתרי סקי, אבל למטייל הישראלי שלושה שמות מכסים את התמונה:
יונגפיונג: הוותיק והאהוב
יונגפיונג הוא אתר הסקי הוותיק והמפורסם של קוריאה, ובעיני רבים עדיין הטוב שבהם. הוא הגדול מבין השלושה, עם מגוון מסלולים אמיתי לכל הרמות, מירוקים רחבים ועד המסלול המפורסם שאירח תחרויות עולמיות. חובבי הסדרות הקוריאניות יזהו אותו מיד: הוא היה לוקיישן מרכזי בכמה מהמפורסמות שבהן, והקוריאנים נוהרים אליו גם בשביל התמונה על המדרון המושלג. אם יש לכם רק יום סקי אחד ואתם רוצים את החוויה הקוריאנית המלאה, זו ברירת המחדל.
אלפנסיה: האולימפי והמשפחתי
אלפנסיה הוא הריזורט שנבנה סביב אולימפיאדת 2018: כאן שכן הפארק האולימפי, וכאן עדיין אפשר לראות את מגדלי הקפיצה לסקי המפורסמים. האתר עצמו קומפקטי יותר מיונגפיונג, עם דגש על נוחות: מלונות צמודי מדרון, מסלולים מסודרים שמתאימים במיוחד למתחילים ולמשפחות, פארק מים מקורה לערב, ואווירה של חופשה ארוזה היטב. הוא גם שכן קרוב של יונגפיונג, כך שאפשר לישון באחד ולגלוש בשני.
ויוואלדי פארק: הקרוב לסיאול
ויוואלדי פארק הוא הפתרון למי שקצר בזמן: אתר הסקי הקרוב ביותר לסיאול, בערך שעה וחצי נסיעה, והפופולרי ביותר בקרב צעירים קוריאנים. הוא מודרני, אנרגטי, מואר לגלישת לילה עד שעות מאוחרות, ומחובר לסיאול במערך שאטלים ייעודי עם חבילות יום שכוללות הסעה, ציוד וסקי-פס. המסלולים מתאימים בעיקר למתחילים ולבינוניים, וזו הדרך הקלה ביותר בעולם לשלב יום שלג בטיול סיאול בלי לארוז מזוודה.
כמה זה עולה: המספרים שעושים את ההבדל
הנה החשבון שהופך את קוריאה לעסקה, במחירים שקליים מעוגלים:
- סקי-פס יומי: בין 180 ל-280 שקל, תלוי באתר, ביום ובשעות. באירופה תשלמו בקלות כפול.
- השכרת ציוד מלא (מגלשיים או סנובורד, נעליים, מקלות): 100 עד 150 שקל ליום. חליפות וביגוד מושכרים בנפרד במחיר דומה, למי שלא הביא.
- שיעור עם מדריך דובר אנגלית: זול משמעותית מהאלפים, במיוחד בשיעורים זוגיים או קבוצתיים.
- לינה: מלון באתר עצמו בסופי שבוע מתייקר, אבל באמצע שבוע המחירים נוחים, ותמיד אפשר לישון בפיונגצ’אנג או בעיירות הסביבה בזול.
- אוכל: מתחמי המסעדות באתרים במחירים קוריאניים רגילים, מרק חם או קערת אורז ב-30 עד 50 שקל. לא מחירי מסעדת מדרון באלפים.
השורה התחתונה: יום סקי מלא, כולל ציוד והסעות, נסגר בפחות מ-500 שקל לאדם. באלפים זה המחיר של הסקי-פס והצ’וקולד בלבד.
איך מגיעים: ה-KTX עשה את זה פשוט
הנכס הגדול של אולימפיאדת 2018 הוא קו הרכבת המהירה: KTX מסיאול לאזור פיונגצ’אנג בפחות משעתיים. יורדים בתחנת ג’ינבו, ומשם שאטלים קצרים של הריזורטים מגיעים ליונגפיונג ולאלפנסיה. הרכבות יוצאות מתחנת סיאול ומתחנת צ’ונגניאנגני, ובעונת הסקי כדאי להזמין מקומות כמה ימים מראש, בעיקר לסופי שבוע.
לוויוואלדי פארק הדרך הנוחה היא דווקא הכביש: שאטלים ייעודיים יוצאים בבוקר משכונות התיירים של סיאול (מיונגדונג, הונגדה ועוד) ומחזירים בערב, ורוב המטיילים קונים אותם כחלק מחבילת יום. מי שמעדיף עצמאות ייסע באוטובוס בין-עירוני רגיל, אבל החבילות פשוט משתלמות יותר.
גולשים בקוריאה? ודאו כיסויביטוח שכולל סקי וספורט חורףהיום שעובד: ככה בונים אותו
הנוסחה שלנו ליום סקי מוצלח מסיאול, בלי לינה:
- יוצאים מוקדם, על רכבת או שאטל של שבע-שמונה בבוקר.
- מגיעים עד עשר, שוכרים ציוד ומצטרפים לשיעור בוקר אם אתם מתחילים.
- גולשים עד אמצע אחר הצהריים, עם הפסקת עוף מטוגן ומרק חם במתחם המסעדות.
- חוזרים לסיאול בערב, עייפים ומרוצים.
ומי שנשאר ללילה מרוויח את הקסם האמיתי: גלישת לילה על מסלולים מוארים, שקיעה על שלג, וג’קוזי או ג’ימג’ילבנג של הריזורט בסוף היום. לשילוב עם סוראקסן זה עובד גם הפוך: ישנים בפיונגצ’אנג יומיים, גולשים יום אחד, ומקדישים את השני לנסיעה צפונה לעבר סוקצ’ו וההרים. גנגוון בחורף היא חבילה אחת גדולה, וחבל לבקר בה רק ליום.
מה לובשים ומה לא צריך לסחוב
החדשות הטובות למי שבא לקוריאה בלי מזוודת חורף אלפינית: לא צריך לסחוב כמעט כלום. בכל האתרים משכירים לא רק ציוד גלישה אלא גם חליפות סקי מלאות, מכנסיים ומעיל, במחיר של כ-100 עד 150 שקל ליום, וגם קסדות ומשקפי שלג. מה שכן שווה להביא מהארץ או לקנות בזול בסיאול:
- שכבת בסיס תרמית (חולצה וטייץ), כי את זה לא משכירים. בדייסו או באולייב יאנג מוצאים בזול.
- כפפות עמידות למים וגרביים גבוהים. נמכרים בכל חנויות הספורט ליד האתרים, אבל בסיאול זול יותר.
- קרם הגנה ושפתון לחות. שמש על שלג שורפת כפליים, גם בקור.
- בגד חם לערב. בגנגוון בינואר הטמפרטורות צוללות מתחת לאפס, והערב בחוץ קר באמת.
ילדים מקבלים את כל הציוד בגדלים שלהם, כולל מזחלות, ואין שום צורך לקנות ציוד שלג לילד בשביל יומיים.
ומה עושים שם בלי מגלשיים
לא כולם גולשים, וזה בסדר גמור. כל האתרים מציעים מזחלות שלג ומתחמי שלג למשפחות, שהם להיט אצל ילדים ישראלים שרואים שלג בפעם הראשונה. באלפנסיה יש פארק מים מקורה וחם, ביונגפיונג עולים ברכבל התצפית לפסגה גם בלי ציוד, ובוויוואלדי פארק מתחם הבילויים פעיל עד הלילה. מלווים שלא גולשים ימצאו בתי קפה עם נוף למדרון, וזה בילוי מושלם לחלוטין.
טיפ אחרון וחשוב: ביטוח. גלישה נחשבת ספורט חורף בפוליסות הנסיעות, ולא כל פוליסה בסיסית מכסה אותה. לפני שנוגעים בשלג, מוודאים שהביטוח שלכם כולל הרחבת ספורט חורף. זה תוספת של שקלים בודדים ליום, ובלעדיה פציעה על המדרון עלולה לעלות הון.
קוריאה בחורף היא ממילא חוויה: סיאול מושלגת, אדים מעל דוכני האוכל, מרחצאות חמים. תוסיפו לה יום או שניים על מדרון אולימפי, במחיר שבציריך היה מכסה בקושי ארוחת צהריים, וקיבלתם את אחת העסקאות הכי משתלמות שיש היום בעולם הטיולים.
