בוסאן היא העיר השנייה של קוריאה, אבל בכל מה שקשור לים היא הראשונה בלי תחרות. שני החופים הגדולים שלה, האונדה וגוואנגאלי, הם הרבה יותר מרצועת חול: קרוניות צבעוניות שנוסעות על מסילה מעל הים, תצפית מהקומה ה-100, ברים שפונים לגשר שמחליף צבעים בלילה, ודוכני אוכל שפתוחים עד השעות הקטנות. במדריך הזה נעשה לכם סדר: מה יש בכל חוף, איך מחלקים נכון את היום ביניהם, מתי הים באמת נעים, ולמה שווה להגיע לכאן גם באמצע החורף.

האונדה: החוף הכי מפורסם בקוריאה

האונדה הוא שם שכל קוריאני מכיר, קצת כמו שתל אביבי מכיר את גורדון. מדובר ברצועת חול באורך קילומטר וחצי, רחבה ומטופחת, עם טיילת ארוכה, פסלים, פסטיבלים מתחלפים ושורת מגדלים שנראית כאילו נלקחה מדובאי. מאחורי החוף משתרעת שכונה שלמה של מלונות, מסעדות וחנויות, כך שהכול במרחק הליכה.

ההגעה פשוטה: קו 2 של המטרו עוצר בתחנת Haeundae, ומשם עשר דקות ברגל עד המים. בקיץ החוף מתמלא בשמשיות עד שקשה לראות את החול, ובחורף הוא הופך לטיילת רחבה ושקטה שמושלמת להליכת בוקר. בכל מקרה, את האונדה עושים בבוקר או בצהריים, כי הערב שייך לחוף אחר, ועל זה בהמשך.

עוד סיבה טובה לבוא רעבים: בסמטה שמאחורי החוף שוכן שוק האונדה המסורתי, שורה צפופה של דוכנים ומסעדות קטנות שבה אוכלים דגים צלויים, כיסונים מהבילים ומרקים מקומיים במחירים של שוק, לא של חוף. זו הפסקת צהריים מושלמת בין הים לאטרקציות, ותזכורת שגם בשכונה הכי מלוטשת של בוסאן מסתתרת קוריאה הישנה והטעימה.

הבלו-ליין פארק: קרוניות על מסילה מעל הים

זאת האטרקציה שהפכה בשנים האחרונות לסמל של בוסאן. מסילת רכבת ישנה שנסגרה לאורך החוף המזרחי הוסבה לפארק חופי, ועליה נוסעים היום שני כלים חמודים במיוחד:

  • קפסולת השמיים: תאים צבעוניים קטנים, פרטיים לעד ארבעה אנשים, שנוסעים לאט על מסילה מוגבהת מעל קו המים בין מיפו לצ׳ונגסאפו. הצילומים מהם הם מהמפורסמים בקוריאה, ובצדק.
  • רכבת החוף: קרונות גדולים עם חלונות ענק שפונים לים, שנוסעים על המסילה התחתונה וממשיכים עד חוף סונגג׳ונג.

השילוב המנצח הוא קפסולה לכיוון אחד ורכבת חזרה, כך רואים את המסלול משתי זוויות. חשוב לדעת: בסופי שבוע ובחגים הכרטיסים נחטפים, אז מזמינים מראש אונליין או מגיעים מוקדם בבוקר. בצ׳ונגסאפו, תחנת הביניים, שווה לרדת לקפה מול המגדלור האדום-לבן ולסמטאות של כפר הדייגים הקטן.

X the Sky: הקומה ה-100 של בוסאן

בקצה המזרחי של האונדה מתנשא מגדל LCT, ובקומה ה-100 שלו שוכנת X the Sky, אחת מתצפיות הנוף הגבוהות בקוריאה. מהחלונות רואים את כל קשת החוף של האונדה, את הים הפתוח, ובימים בהירים גם את גשר גוואנגאן והרי העיר. יש שם רצפת זכוכית למי שאוהב לבהות לתהום, בית קפה גבוה במיוחד, וספסלים מול החלון שאפשר לשקוע בהם שעה.

מתי לעלות? או בשעת בין הערביים, כשרואים גם אור יום וגם את העיר נדלקת, או בערב מלא. אם התחזית מעוננת, דחו את הביקור, בערפל פשוט לא רואים כלום, וזה קורה לא מעט בקיץ.

דונגבק: ההפסקה הירוקה שבין לבין

בקצה המערבי של האונדה מחכה הפתעה קטנה: דונגבק, גבעה מיוערת שמחוברת לחוף וטובלת בעצי קמליה. שביל עץ מרחף מקיף אותה לאורך קו המים, עובר ליד פסל בת הים הקטנה של בוסאן ומגיע לביתן שבו התארחו מנהיגי העולם בוועידת אפק. הסיבוב כולו לוקח חצי שעה עד שעה, כולו בחינם, ומהנקודות שבו נשקף אחד המבטים היפים על קשת החוף מצד אחד ועל גשר גוואנגאן מצד שני. זו ההפוגה המושלמת בין שכיבה על החול לעלייה לתצפית.

רוצים סיור מודרך בבוסאן?סיורים ואטרקציות, מ-$25

גוואנגאלי: החוף שנדלק בלילה

אם האונדה הוא חוף של בוקר, גוואנגאלי הוא חוף של ערב. רצועת החול כאן קטנה יותר, אבל הקסם הוא במה שמולה: גשר גוואנגאן, גשר תלוי ענק שחוצה את המפרץ, ובכל ערב נדלק בשלל צבעים שמתחלפים לאורך הלילה. בסופי שבוע יש מעל המים גם מופעי אורות של ממש, והחוף מתמלא באנשים שיושבים על החול מול המחזה.

שורת הבתים שפונה לים מלאה בברים, בתי קפה ומסעדות עם חלונות אל הגשר, והאווירה צעירה ורגועה. הקלאסיקה המקומית היא לקנות עוף מטוגן ומשהו קר לשתות, להתיישב על החול ולראות את הגשר מחליף צבעים. פשוט, זול, ובלתי נשכח.

מתי הים נעים ומה עושים בכל עונה

עונת הרחצה הרשמית בבוסאן נמשכת מיוני עד ספטמבר. השיא הוא יולי-אוגוסט, כשהמים מגיעים ל-24 עד 26 מעלות, אבל אז גם הכי עמוס ולח. ביוני ובספטמבר מקבלים ים סביר וחוף רגוע בהרבה, ובעינינו זה החלון הטוב ביותר.

ומה בשאר השנה? דווקא אז בוסאן במיטבה למטיילים:

  • אביב: פריחת הדובדבן צובעת את השדרות ליד החופים, ומזג האוויר מושלם לבלו-ליין פארק.
  • סתיו: אוויר צלול, ים כחול עמוק, ופסטיבל הזיקוקים הענק של בוסאן שמתקיים מעל גוואנגאלי ומושך מאות אלפים.
  • חורף: קר אבל בהיר, החופים ריקים ויפים, ובאחד בינואר מתאספים בהאונדה אלפים לזריחה הראשונה של השנה.

מתלבטים באיזו עונה לטוס? יש לנו מדריך שלם על מתי הכי כדאי לטייל בקוריאה.

איפה לישון: האונדה או גוואנגאלי

לשני החופים יש היצע לינה מצוין, אבל האופי שונה. בהאונדה תמצאו את מלונות הרשת הגדולים, חלקם ממש על קו החוף, לצד אכסניות ומלונות בינוניים בסמטאות שמאחור. היתרון: תחבורה נוחה, הכול קרוב, ונקודת זינוק מושלמת לבלו-ליין פארק וליונגגונגסה. בגוואנגאלי הלינה בוטיקית יותר, עם בתי מלון קטנים שהשווים שבהם פונים ישר אל הגשר. חדר עם נוף כזה הוא חוויה בפני עצמה, במיוחד לזוגות.

טווח המחירים: לילה במלון בינוני עולה בדרך כלל 350 עד 600 שקל, ובקיץ ובסופי שבוע המחירים קופצים משמעותית. מזמינים מוקדם, במיוחד ליולי-אוגוסט ולסוף השבוע של פסטיבל הזיקוקים.

כמה כסף להביא ליום חופים

החדשות הטובות: יום שלם בחופי בוסאן הוא מהזולים בטיול. ניסע על המספרים, וזכרו את הכלל, 10,000 וון הם בערך 27 שקל:

  • קפסולת שמיים לזוג: בסביבות 35,000 עד 45,000 וון לתא.
  • כניסה ל-X the Sky: בסביבות 27,000 וון למבוגר.
  • עוף מטוגן ושתייה על החול בגוואנגאלי: 20,000 עד 25,000 וון לזוג.
  • נסיעות מטרו לכל היום: כמה אלפי וון בודדים עם T-money.

ברוב המקומות אפשר לשלם בכרטיס אשראי ישראלי, אבל לדוכנים על החוף שווה להחזיק קצת מזומן.

איך בונים את היום המושלם

אם יש לכם יום אחד לחופים של בוסאן, זה הסדר שעובד: בוקר בבלו-ליין פארק כשהאור רך והתורים קצרים, צהריים על החול או בארוחת דגים בהאונדה, אחר צהריים ב-X the Sky או במסלול החוף של דונגבק, ולקראת שקיעה עוברים לגוואנגאלי לערב מול הגשר. מי שקם חרוץ במיוחד יכול לפתוח את היום בזריחה במקדש יונגגונגסה, שנמצא רק כמה קילומטרים צפונה, ויש לנו עליו מדריך נפרד. ואם נשאר לכם עוד יום בעיר, הכפר הצבעוני גמצ׳ון והשווקים של בוסאן מחכים בצד השני של העיר.

בוסאן היא ההוכחה שקוריאה היא לא רק סיאול. תביאו בגד ים, תשאירו מקום לעוף מטוגן, ותנו לגשר לעשות את השאר.